המושג כשל שרירי מוכר היטב בקרב המתאמנים באימוני כוח למרות זאת מרבית המתאמנים אינם מגיעים אליו ולא תמיד קל לזהות אותו.
ההגדרה לכשל שרירי - חוסר יכולת לבצע חזרה נוספת בטכניקה ראויה. ישנם חילוקי דעות לגבי ההשפעה של הגעה לכשל באימוני כוח - אבל!! אין חילוקי דעות על כך שיש צורך להגיע לאזור הכשל.
למה זה חשוב ? היכולת "לעצב" את הגוף כלומר להעלות מסת שריר או לשמרה תלויה לחלוטין בהגעה לעייפות מוגברת או להגעה למה שנקרא "אזור הכשל", לכן חשוב כי תהיה מודעות המתאמן למצב זה והיכולת לזהותו.
מחקר מעניין שנעשה באוניברסיטת תל אביב ע"י ד"ר ישראל הלפרין, בדק את יכולת זיהוי הגעה לאזור הכשל של 22 נחקרים מאומנים . לא אלאה אתכם בפרטים אבל בשורה הסופית של אותו מחקר ניתן היה לראות שרוב הנבדקים לא באמת הגיעו לכשל אמיתי כלומר החליטו שאינם מסוגלים לבצע עוד חזרה אחת, היו מספר סיבות לכך: עייפות, כאב, תחושה שלילית ועוד. מניסיוני האישי, ישנם פרמטרים נוספים, בעיקר אצל מתאמנים פחות מנוסים באימוני כוח, אך לא רק , כגון חשש מסיבות שונות.
מה ניתן ללמוד ממחקר זה וכיצד ניתן לשפר את יכולת הזיהוי לאזור הכשל? 1. יש להיות מודע לצורך זה. 2. נסו להתאמץ יותר בתרגילים בהם קל יותר לשלוט למשל כפיפות מרפקים בשכיבת סמיכה. 3. נסו להוסיף בתרגילים חזרה נוספת ושימו לב לתגובת הגוף. 4. במידה והוספתם חזרה או יותר התייחסו לזמן המנוחה – הגיוני להעלותו.
וכמובן – להקשיב לגוף ולשמור על טכניקת ביצועים נכונה.